שכונת שערי חסד הוקמה ב-1909 על שטח של כ- 40 דונם. השכונה אשר גובלת עם נחלאות, רחביה ומגדלי וולפסון, נודעה באנשי החסד והצדקה, וכן ברבנים ובתלמידי החכמים שפעלו בה.
הרחובות בשערי חסד נקראים כמעט כולם בשם דמויות דתיות מההיסטוריה היהודית העתיקה והחדשה, כמו רחוב הגאונים, הקליר, השל"ה, רחוב כהנוב (על שם רב מישיבת עץ חיים), רחוב פרוש (על שם הרב שלמה זלמן פרוש, ממקימי השכונה), ועוד. השמות מבטאים את אופייה הדתי והשמרני של השכונה.
כיום שערי חסד שוכנת בלב ירושלים המודרנית. אופייה השקט והפסטורלי הוחלף באזור עירוני שוקק חיים. חלק מבתי האבן צמודי הקרקע הוחלפו בבתי דירות מפוארים, שהקנו לשכונה אופי יוקרתי. ישנם הרבה בתים שאיחדו שתי חלקות קטנות ובנו בית מרווח וגדול. גם אופי התושבים בשכונה השתנה בשנים האחרונות, וחלק גדול מתושביה הם חרדים אמידים ממוצא אנגלו-סקסי.
הבתים בשערי חסד נחשבים ליקרים במיוחד ומאד מבוקשים.
בצמוד לבית הכנסת הגר"א, ברחוב השל"ה עמד במשך עשרות שנים התנור השכונתי. התנור עצמו כבר איננו, אך ליד הפתח האחורי של בית הכנסת, ניתן להבחין עד היום בארובת הברזל הגבוהה, ששימשה את התנור. תנור שכונתי היה מתקן הכרחי בירושלים באותם ימים, ומאחר שלא היו תנורים ביתיים, כל דבר מאפה נלקח לתנור השכונתי ונאפה בו תמורת סכום סמלי לבעל התנור.
בתי כנסת ידועים בשכונה הם בית הכנסת הגר"א השטיבלך הישן,.בית הכנסת קהל חסידים ובית הכנסת בית זבול.
