שכונת טלביה
השכונה גובלת בצפון עם שכונת רחביה , בדרום עם שכונת קטמון , בצדה המזרחי גן הפעמון ובמערבי משכן הנשיא ומוסדות התרבות סביבו. תכנון ובנית טלביה החלו בראשית שנות העשרים של המאה ה-20. ערבים נוצרים רכשו קרקעות הישר מהכנסייה על מנת להקים לעצמם בתי מגורים או בתים להשכרה. בתי השכונה נבנו על ידי משפחות ערביות מהמעמד הבינוני ומעלה והשתייכו ברובן לעדה הקתולית או היוונית אורתודוקסית גם משפחות ארמניות ,אך לא היו בשכונה משפחות מוסלמיות.
בטלביה שכנו מספר רב של קונסוליות , רובן ברח' בלפור –שנקרא רח' הקונסולים. החל מאמצע שנות השלושים עברו להתגורר בטלביה משפחות יהודיות בבתים שכורים בשל הרצון לגור בסמיכות לשכונת רחביה היהודית .
בפברואר 1948 התושבים הערבים החלו לעזוב את טלביה וב-14 למאי כאשר בוטל אזור הביטחון,יום לפני סיום המנדט , נטשו התושבים הערבים את בתיהם. הבתים שננטשו נתפסו ע"י משפחות יהודיות,בהדרגה שבה השכונה להיות שכונה בורגנית של בעלי מקצועות חופשיים אקדמאים ואנשי ממשל.
בראשית שנות השישים על שטחים פנויים ,ברחובות פינסקר ודובנוב ניבנו וילות פרטיות שהידועה בהם הוילה של שרובר.שטח נוסף פנוי ברחובות שופן והנשיא נבנה תיאטרון ירושלים ,מוזיאון לאמנות האיסלם,בנין לשכת עורכי הדין, בית הכנסת מעלות.. וברח' הנשיא משכן הנשיא ב-1971.
החל משנות השמונים חל שינוי באוכלוסיית השכונה ,חלק מהפרופסורים שעברו לטלביה בשנות החמישים הלכו לעולמם או עברו דירה, בתים רבים נקנו על ידי משפחות אמידות, רובן דתיות או מסורתיות של עולים מצרפת מאנגליה או מארצות הברית.
